יום ראשון, 4 בנובמבר 2012

ועוד קצת שגרה...

ימים שני, שלישי ורביעי עברו ללא אירועים מיוחדים. הזרקה בבוקר, הליכה לעבודה, שגרתי לגמרי.
שמחתי שאני לא סובלת משום תופעה של מצבי רוח הזויים, כמו שהזהירו אותי. הכל נראה רגיל לגמרי.

דבר אחד כן קרה: הבטן שלי התחילה לגדול. לא באופן שממש שמתי לב, אבל אני בד"כ בלילה ישנה על הצד, ופתאום התחלתי לשים לב שזה ממש לא נוח לי ככה. כאילו הבטן שלי מלאה בכדורים גדולים ואני שוכבת עליהם, וזה ממש ממש לא נוח. לא הצלחתי למצוא תנוחה לשים את הבטן שלי בצורה נוחה.
התחלתי לישון על הצד עם נטייה גדולה לכיוון הגב, כדי שהבטן תהיה כמה שיותר למעלה, משוחררת.
לישון לגמרי על הגב, אני לא יכולה. כבר כמה שנים אני לא ישנה כך. זה מאוד לא נוח לי.

מעבר לזה, מכיוון שבימים שלישי ורביעי חל ר"ח חשוון, החלטתי להקדיש קצת זמן להכנות "רוחניות" יותר.
החלטתי לעשות הפרשת חלה. לטובת הקוראים שאינם יודעים מה זה בדיוק, אפנה אתכם לקישור הבא, כדי שלא אצטרך להתחיל לרשום הכל. רק אציין פה שזו מצווה שניתנה במיוחד לנשים, וזמן עשייתה הוא עת רצון גדולה מאוד ויש כח לתפילות ולבקשות שמבקשים אז. אז החלטתי לעשות אותה.
בשני בערב, הלילה הראשון של ראש חודש חשוון, עשיתי את הבצק. וסתם שתדעו, לפני מנהגנו צריך כמות של 2.5 ק"ג קמח כדי להפריש חלה עם הברכה והתפילה וכל זה... כך שיוצאת כמות די גדולה...
ובשלישי בערב, הלילה השני של ראש חודש, עשיתי את החלות עצמן.
התפללתי וביקשתי שהתהליך יעבור בשלום, שהכל יהיה בסדר איתי, שיהיו לי מספיק ביציות להקפאה כדי שלא אצטרך לעבור שוב את התהליך, שהשאיבה עצמה תעבור בסדר, ללא סיבוכים או נזקים או לא יודעת מה...

די מלחיץ אותי כל זה. מודה. אפילו מאוד מלחיץ אותי.


יום רביעי, א' בחשוון תשע"ג, 17.10.12
הבוקר זו ההזרקה האחרונה של הגונאל-אף. סוף סוף אין לי כאב ראש בכלל אחרי ההזרקה.
מחר בבוקר אני צריכה ללכת לבצע שוב בדיקת דם ולהגיע לרופא אחה"צ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה